דבר יו"ר האגודה הישראלית לגרונטולוגיה

מה צופן לנו העתיד בזיקנה?

תוחלת החיים בגיל 65 ומעלה מגיעה כיום לכ-20 שנה והיא תמשיך להתרחב בשנים הבאות. מאפייני אוכלוסיית המבוגרים ישתנו גם הם,  אלו יהיו משכילים יותר, בעלי הכנסה גבוהה יותר, צרכנים קפדניים יותר ושואפי רוחה ואיכות חיים טובים ככל האפשר. ניתנו לנו במתנה 20 שנות חיים שיכולות להיות שנים של סיפוק, אושר והנאה, בצד תרומה כלכלית וחברתית לחברה כולה, תהיה זאת זיקנה אחרת.
הדגש בתקופת החיים החדשה  צריך להיות על "זיקנה פעילה". בתקופה זו יש לאפשר לאנשים שמעוניינים בכך להמשיך לעבוד, או להתנדב, לפתח עבורם את האפשרויות לניצול הזמן הפנוי לפעילות גופנית, לימוד, תרבות וטיולים. 

אם זה יהיה עתיד הזיקנה הבאה עלינו לטובה, נצא כולנו נשכרים.

פרופ' יצחק בריק
יו"ר האגודה הישראלית לגרונטולוגיה

דבר נשיא הכינוס

הזיקנה הארוכה שיש בה עתיד

המבט החדש על הזיקנה בישראל נובע, בין השאר, מהארכת תוחלת החיים המתרחשת גם בגילאים גבוהים  ומאפשרת על פי רוב, שנות זיקנה כהמשך פעיל של שלבי החיים ולא כתקופת "המתנה למוות". הזקן כיום מביט אל העתיד יותר מאשר שוקע בזיכרונות העבר כי העתיד נעשה יותר אקטואלי להמשך חייו. במבט אל עבר השנים הבאות נפתחות הזדמנויות לתעסוקה, ללמידה או לעבודה. הזיקנה החדשה  מחייבת שינויים בתכנון חברתי עבור זקנים פעילים וכן עבור המניעה או הטיפול בתופעות ההזדקנות ע"י המוסדות הרלוונטיים. אלו נקודות שצריכות להידון בכנס גרונטולוגי, כגון מערכות תעסוקה בהתייעצות מומחי התעשייה, משרדי הרווחה, הבריאות והחינוך, יחד עם המגבלות בתהליך ההזדקנות. הפנאי הכרוך בפרישה לפנסיה לא יכול לעמוד כ-"מנוחה או חופש" למשך השנים הרבות בשלב זה בחיים. גורמי סיכון  בבריאות עדיין קיימים, אם כי שיטות המניעה ברפואה ובכירורגיה כבר גרמו להפחתה במחלות מסוימות בזיקנה. במשרדי הבריאות והרווחה צריכים להגביר העסקת והכשרת מטפלים וכוח עזר ((caregivers ולארגן מרכזי טיפול בקהילה וביקורים של צוותי רפואה בבית של זקנים תשושים.

לסיכום: התארכות שנות הזיקנה משנה את אופיה ודורשת שינויים חברתיים כמו לאפשר תפקוד פעיל בהתאם למצב הבריאות, ולהגביר שירותי רפואה לזקנים בעלי מגבלות ומחלות העלולות להופיע בשנים המאוחרות יותר.

פרופ' ארנולד רוזין
נשיא הכינוס ה- 21 של האגודה הישראלית לגרונטולוגיה